• ראשי
  • /
  • אפריקה
  • /
  • כל מה שרציתם לדעת על שבט המסאי ולא העזתם לשאול

כל מה שרציתם לדעת על שבט המסאי ולא העזתם לשאול

למה בני שבט המסאי עומדים על רגל אחת? מה מעמד האשה בשבט? והאם המודרניזציה באמת פסחה עליהם? אופיר מיטרני, מדריך אשת אפריקה עונה על השאלות הכי מסקרנות על אחד האזורים המרתקים ביבשת

בואו לגלות בעצמכם בטיול מאורגן לספארי בטנזניה

למה בני שבט המסאי עומדים על רגל אחת?

"ריקוד הקפיצות של המסאי נקרא אדוּמוּ, מבצעים אותו כחלק מטקס חיזור בתום שלבי החניכה של המסאי כלוחם. אם לקצר את כל התהליך, השלבים כוללים טקס מילה בגיל 12 לערך, מספר מבחני אומץ בשנים שלאחר מכן ואף תקופה ארוכה של כ-3 עד 7 שנים בכפר מסאי מיוחד שנבנה לגברים בלבד לצרכי הכשרת הנערים ללוחמים."

מה משמעות הגלימה האדומה שלהם?

"בעבר בני השבט היו לובשים עורות בעלי חיים. עכשיו הם לובשים בדים בצבע האדום בגלל שהוא בעל אסוציאציות של דם וכוח.

אחד מטקסי המסאי המפורסמים (לא לבעלי לב חלש) הוא שתיה של דם של פרה שמעורב עם החלב שלה. הם מאמינים שהקוקטייל המפנק הזה נותן להם את הכוח והאון של הפר וכך הם יוצאים לציד בתחושה שהם חיות חזקות, זה מצב מעניין לראות, הם ממש נראים כאילו הם בתוך טראנס".

כיצד נעשה טקס חתונה שם?

"חתונות לרוב יהיו בגיל צעיר של האישה (16-20) ובגיל יחסית יותר מבוגר של הגבר (24-36), זאת בשל המוהר הגבוה שיש לשלם על שידוך כמעט בכל שבט באפריקה, אצל המסאי’ האישה לקראת החתונה תגלח את שיער ראשה, תחזיר את כל רכושה ובגדיה להורים ואף תשנה לגמרי את שמה. מעתה היא שייכת למשפחתו של הגבר ובכפרם היא תבלה את שארית חייה. הנישואים הם בין כפרי מסאי שונים ולא מאותו השבט, גם למען הקשרים הפוליטיים עם כפר אחר וגם למען הגנטיקה – כמה שיותר להתרחק מהמשפחה".

הכירו את שבט המסאי בטיול המאורגן לספארי בטנזניה

מה החלוקה המגדרית של המסאי?

"האישה האפריקאית היא האישה שעובדת הכי הרבה שעות בממוצע עולמי. הערכות מדברות על 12-16 שעות ביום. אצל המסאי משק הבית, גידול הילדים, לדאוג למים מהבארות, לקפוץ לשוק לקניות (לעיתים קילומטרים רבים של הליכה – גם השוק וגם הבאר הקרובה) וכן הלאה. הגבר המסאי הוא רועה צאן ותו לא. המסאי לא עוסקים בחקלאות, הם מאמינים שהאדמה חיה ונושמת ולכן חקלאות תפצע את האדמה."

המודרניזציה והתרבות המערבית השפיעו על בני המסאי?

"כן, גם על טנזניה המודרניזציה לא דילגה, זה בא לידי ביטוי בכמה צורות, אבל אני אתן דוגמה אחת – טלפון סלולרי. אם אצלנו במדינות המפותחות התחלנו מרצי מרתון, עברנו ליוני דואר, התקדמנו למברקים, דואר וטלפון קווי ורק אז המשכנו לטלפונים ניידים וסמארטפונים אז באפריקה אפשר להגיד שקפצו ישר מרצי מרתון לטלפונים ניידים. צריך לחשוב, שאם אצלנו למרות כל התהליך קיימת היסטריה כל כך גדולה סביב הטלפונים הניידים אז בטח ובטח באפריקה שם לא מבינים בכלל את המושג של לדבר עם מישהו שמרוחק ממך, עד לפני כמה שנים כשהגיעו אליהם הניידים הראשונים. אם במערב אנחנו עדיין בהלם מנפלאות הטלפון הנייד והשבירה של זמן ומרחב בכל רגע וכל מקום אפשר רק לנחש מה היה גודל ההפתעה של האפריקאי הממוצע ברגע שהוא שמע קול של מישהו מוכר מבעד למכשיר עשוי פלסטיק.

איך זה בעצם מגיע אליהם?

"בקלות. קודם כל אין צורך בתשתית  מסובכת מדי, פשוט צריך לבנות מגדל עם אמצעים שיקלטו ויעבירו את הנתונים ולכן התשתית זולה ופשוטה. בנוסף לכולנו יש כמה נוקיות ואריקסונים בעברנו ואפילו כבר סמארט פון או שתיים. חלקם מגיעים לאפריקה ונמכרים שם בגרושים, גם קרדיט ניתן לקנות בזול. פתאום לוחם המסאי שהגיע לעבוד באבטחת ריזורט בזנזיבר יכול להתקשר לסבתו בארושה, לא היה לו סיכוי לזה עד עתה. טלפון נייד גם פותח למשתמש בו אופציות לעבודה ואפילו להרחיב את יחסיו עם הקהילה שלו, עכשיו שהוא יכול להשיג את חבריו בכל מקום ולתאם איתם מפגש".

תן לנו איזה עובדה לסיום שאף אחד לא יודע על טנזניה.

"ג'מבו זה שלום בסווהילי. מקור השם הוא בשמו של פיל אפריקאי מטנזניה שבמסגרת קרקס נודד במאה ה-19 חרש את אירופה, ולכן אובייקטים ענקיים גם בתרבות המערבית זוכים לכינוי ג'אמבו כמו המטוס למשל. אגב, קקה בסווהילית זה אח."

כתיבת תגובה

Call Now Button